עיבוי ועיצוב שפתיים - הסבר

עיבוי שפתיים (LIP-AUGMENTATION) היא אחת מהטכניקות הפופולאריות ביותר שקיימות היום ברפואה אסתטית.

משחר ההיסטוריה השפתיים הנשיות היו חלק חשוב מקסמה ויופייה של האישה ובעיקר שידרו את חושניות.

בתקופת הרנסאנס,לדוגמא, אידיאל היופי של השפתיים (כפי שבא לידי ביטוי בעבודות אמנות מהתקופה) הוא שפתיים צרות עם קן שפה מודגש: לדוגמא עבודתו המפורסמת של ליאונרדו דה וינצ'י , מונה ליזה , שבה נראה בברור חיוכה המסתורי , שפתיה הקפוצות והדקות שלא מגלות את סודה ואפילו לא את שיניה...

גם בציורו של בוטיצ'לי , "לידתה של ונוס" שבו נראה בברור שהצייר העניק לדמות הנשית שפתיים מצוירות עם קשת קופידון בולטת , אך מכלול, השפתיים הן יחסית לזמננו צרות.

עם השנים, האופנות משתנות ומה שנחשב עד לא לפני הרבה שנים, לשפתיים גסות, עבות המאפיינות בעיקר את הגזע השחור הפך עם השנים לאידיאל יופי.

בבואנו לדון בנושא הגדלת שפתיים עלינו להבין שפרט למבנה גנטי שמשתנה מסוג אוכלוסיה אחת לשנייה קיימים גם הבדלים אישיים הקשורים למבנה הפנים : הלסתות, מצב חניכים ושיניים, מצב בריאות כללי, תזונה וכמובן גם שינויי גיל.

עם הגיל חלים שינויים ניוונים גם בשפתיים, שהם חלק מתהליכים כוללים של ניוון שחל גם בעצמות ובשרירים מסביב. השכבה השטחית של העור , האפידרמיס מתעבה, השכבה השנייה של העור, הדרמיס עוברת תהליכים ניוונים , יש אבוד של חומרים ששומרים על לחות ונפח העור כחומצה אילרונית יש ירידה גם בכמות וגם ובנפח של רקמת תת העור מסביב הפה.

חלק מהשרירים נעשים ספסטיים מכווצים , התוצאה היא שפתיים שמאבדות את הנפח , שנראות דקיקות יותר, קפוצות ללא ברק עם קמטים מסביב ולצידי הפה.

הגישה הרפואית בנושא עיבוי שפתיים חייבת לקחת בחשבון את רצונה של האישה , גילה, מצב בריאותה הכללי ומצב הפנים בפרט, תוך שימת דגש על מצב החניכיים, השיניים, מבנה עצמות הפנים, מצב עור, קמטים, נטייה לזיהומים כמו הרפס ועוד.. כל המידע הזה, חייב לשמש אותנו בבואנו להמליץ לאישה על סוג הטיפול. רצוי מאוד גם לתאם ציפיות עם הפציינטית בכדי שלא תפתח רעיונות לא מציאותיים לגבי התוצאה.

רוב הנשים הצעירות שבוחרות לעבור עיבוי שפתיים , עושות זאת מסיבות אופנתיות, השפתיים שמבוקשות היום מאוד הם סוג השפתיים שמכונות (HOLYWOOD – STYLE)

(לפי – SCALFANI ) שהציגה הכי מוכרת היא כוכבת הסרטים אנג'לינה ג'ולי.

מדובר בשפתיים מעובות בשרניות שהחלק המרכזי שבהן לא מובלט אלא הן מוגדלות והומוגניות לכל האורך.

סוג השפתיים השני המבוקש נקרא ( PARIS – STYLE ) שבהם מודגש קו השפתיים האזור המרכזי של השפתיים כולל קשת קופידון. מתאים יותר לנשים רזות, או מבוגרות או אלו שלא רוצות להבליט יותר מידי את השינוי שעשו בשפתיים.

הפעולה של עיבוי השפתיים מתחלקת לשניים, ראשית הרדמה אזורית, אנו נוהגים לבצע הרדמה של העצבים שמעצבבים את השפתיים בדומה לטכניקות של רופא שיניים בכדי לאפשר פעולה חלקה ללא כאבים, אחרים נוהגים לשים על השפתיים קרם מאלחש מקומי. לאחר מכן מבוצעת הפעולה עצמה.

ניתן ואפשר לבצע עיבוי שפתיים במרפאתו של הרופא, לא רצוי לבצע פעולות מסוג זה במכוני יופי או מכוני ספורט או במסיבות, עקב החשש לזיהום ותופעות לוואי שיכולות ללוות טיפול זה.

החומרים שמשתמשים לעיבוי השפתיים מתחלקים לשתי קבוצות גדולות :

קבוצות החומרים הטבעיים שמיוצרים או ממקור חי, או בשיטות ביו – טכנולוגיות של הנדסה גנטית, מדובר בחומרים שנמצאים בדרך כלל בגוף ועם ההתבגרות , כמותן בגוף יורדת, כמו חומצה יאלורונית שהיא מרכיב חשוב בשמירת לחות העור, ושמירת נפח הרקמה עקב ספיחת נוזלים, או קולגן שעשוי מחלבונים, שעובר שינויים ניוונים בגוף תוך כדי תהליכי התבגרות והזדקנות והרכבו הביולוגי משתנה.

החומרים הללו שמיוצרים היום בתנאי מעבדה נאותים, משווקים בצורת ג'ל בעל צמיגות משתנה ממוצר למוצר ומאפשרים לרופא – האסתטיקאי עצוב ופיסול של השפתיים.

יתרונם של חומרים אלו שאין הם זרים לגוף ולכן תופעות לוואי כמו אלרגיה או תגובות מאוחרות של זיהומים או יצירת גרנולומות (בליטות בצורת גולות) הינן מאד נדירות.

דוגמא למספר תכשירים מקבוצה זאת הם רסטילן – פרלן, על בסיס של חומצה יאלורונית, ג'ובידרם , מטריג'ל ועוד.

חומר אחר שמכיל קולגן טבעי הוא האבולנס, שנכנס לשימוש בישראל בתקופה האחרונה, החידוש בחומר זה לעומת חומרי קולגן אחרים הוא שאין צורך לבצע בדיקות לאלרגיה כפי שנעשה בחומרים קודמים. החומר הוא היפואלרגני.

יתרון נוסף בשימוש בחומרים אלו שניתן לראות תוצאות מיידיות גם לאחר הזרקה אחת בלבד, דבר שמתאים מאד לנשים (או גברים) המעוניינות לבצע שינוי תדמיתי לפני אירוע כלשהוא.

החיסרון של חומרים אלו הוא שמדובר בחומרים שנספגים עם הזמן ונעלמים מהגוף ולכן האפקט שח עיבוי השפתיים נעלם. זמן הספיגה יכול לנוע בין 3 חדשים לשנה וחצי, דבר המחייב חזרה על הפעולה כל מספר חדשים לשמירת האפקט הרצוי. בחומרים אחרים שיש גם מרכיב סינתטי כמו רדיאס שמכיל הידרוקסיאפטיט, מרכיב ביולוגי מהעצם ורכיבים אחרים, זמן הספיגה הוא בין שנתיים לארבע שנים.

קבוצה אחרת של חומרים הם חומרים סינתטיים, לא ביולוגיים שלא נספגים בגוף אלא גורמים לתגובה של יצירת רקמה מסביב לאזור  ההזרקה, שממלאת באיטיות את השפתיים:

לדוגמא : סיליקון נוזלי טהור, המשמש גם להזרקה ברשתית העיניים במקרה של הפרדות הרשתית משמש היום כחומר למטרות אסתטיות, בעיקר לעיבוי שפתיים.

הטכניקה שבה מוזרק החומר נקראת ( MICRO-DROPLET ) כלומר הזרקה טיפתית , לתוך השפתיים בכדי ליצור גירוי לרקמת השפה ליצירת רקמת קולגן שהיא תמלא עם הזמן את השפתיים. הטכניקה הזאת פותחה ע"י  פרופ' אורנטרייך מארה"ב והתוצאות בידיים מיומנות הן יפות מאד ומעניקות לשפתיים מראה טבעי חושני ויפה.

בכדי להשיג את האפקט הרצוי יש להזריק כמויות מינימאליות של חומר סיליקון טבעי לשפתיים אחת לחודש, זמן הטיפול עד לקבלת התוצאות הרצויות הוא בין 3-8 חדשים, עובדה שהפציינטית חיבת לקחת בחשבון לפני התחלת הטיפול. חומר אחר מבטיח נקרא ארטפיל, חומר שמכיל מיקרו ספרות (גולות זעירות מאד) של חומר סינתטי בשם פולימטלמטקרילט שמשמש גם כחומר מילוי מידי וגם כחומר גירוי ליצירת רקמה שמעבה את השפתיים.

תופעות לואי מידיות של ההזרקה היא נפיחות ושטפי דם שטחיים (המטומה). בכדי להפחית עד למינימום סבוך זה יש להגביל את מספר הדקירות בזמן הפעולה, להשתמש במחטים עדינות וכן לשים מיד בסיום קומפרס קרח שמוריד את הנפיחות ומכווץ את כלי הדם. יש להשאיר את הקרח לפחות 20-30 דקות על האזור המטופל.

תופעות הלוואי המאוחרות יותר הן זיהומים, סבוך נדיר מאד אם הפעולה בוצעה בתנאים סטריליים על ידי רופא מיומן, הטיפול הוא בדרך כלל מתן אנטיביוטיקה לעיתים נדירות נדרש ניקוז כירורגי.

סבוך אחר נדיר הוא תגובה אידיוסינקרטית, מדובר בתגובה אלרגית של הגוף כלפי החומר המוזרק ויצירת גרנולומות (גולות) בתוך השפתיים, התגובה יכולה להופיע גם לאחר שנים שכיחותה 1: 10000 מקרים כלומר נדיר מאד, הטיפול הוא הזרקה מקומית של סטרואידים במינון מינימאלי שבדרך כלל גורמת להעלמות הממצא.